הראל ואח' נ' יאן בילדינג סיסטם בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבעים וב"כ לישיבה המקדמית שנערכה ביום 5.5.10.

לטענת המבקשים (להלן: הנתבעים) לא הומצא להם הזימון לדיון ועל כן לא התייצבו לישיבה המקדמית. אף שבתיק בית המשפט מצוי אישור מסירה שנחזה להיות חתום ביום 26.4.10, לטענת הנתבעים לא בוצעה המסירה, שאם לא כן הרי היו מתייצבים אליו שהרי נמצא בתיק כתב הגנה ובקשה שהוגשה מטעמם לסילוק התובענה על הסף כנגד הנתבע 2 וזאת טרם הישיבה המקדמית ועל כן לטענתם בודאי שהדבר לא נבע מזלזול בהליך המשפטי.

בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הוא בוחן שניים. האחד הוא את הטעם להעדר התייצבותו של המבקש, והשני את סיכוי הגנתו.

לדיון שנקבע לבקשה לביטול פסק-הדין לא התייצבה המצהירה מטעם הנתבעים, מזכירת ב"כ הנתבעים, שתצהירה תמך בתגובה לתשובת התובע, מהטעם שבתה חלתה ביום הדיון. עם זאת לאור כתב ההגנה המפורט ובו טענות מקדמיות וטענות לגופו של עניין לדחיית התובענה, הרי שבמקום שבו טרם נשמעה גרסת הנתבעים לגופה, נקודת האיזון תהא במתן החלטה על ביטול פסק הדין הינה כנגד פסיקתן של הוצאות. יובהר כי פסיקת ההוצאות אין מטרתה עונשית, אלא שהיא באה להציב את התובע במקום בו היה אלמלא מחדלו של המשיב.

בדיון בפני חזרו והעלו הנתבעים שוב את טענתם המקדמית שהעלוה בכתב ההגנה, בהזדמנות הראשונה, להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, לבית משפט השלום בחיפה, בטענה של חוסר סמכות מקומית, בשל תניית שיפוט ייחודית מוסכמת שנקבעה בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, לפיה: "הסמכות המקומית והעניינית, הייחודית והבלעדית נתונה אך ורק לבית משפט השלום בחיפה" ועל כן טענו שאין לבית המשפט בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעה ויש להעבירה לבית המשפט המוסמך, השוכן בחיפה.

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות סדר הדין האזרחי) קובעת:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

יוצא, אפוא, כי אם עניין לנו בהסכם שיפוט ייחודי, הרי שבית המשפט המוסמך הוא זה הקבוע בהסכם שבין הצדדים, אולם אם ההסכם אינו ייחודי, הרי שאין הוא בא להחליף את בית המשפט המוסמך על פי כללי הסמכות הרגילים, כי אם להוסיף עליו.

ככלל, בית המשפט למד על היות תניה בחוזה משום תניה ייחודית, מלשון התניה כפי שהיא מנוסחת בחוזה שבין הצדדים. בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים הנוגעים לענייננו: ראשית, תנית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-המשפט האחרים. שנית, במקרה של ספק, יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה. (רע"א 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל נ. לוי פד"י(4) 553).

למקרא כתב התשובה של התובע עולה כי אינו חולק כי נוסח התניה במקרה דנא מלמד, כי הכוונה היא לתנית שיפוט ייחודית ואולם הוא מתנגד לבקשה להעברת הדיון מהטעם שההסכם זוייף והוא אינו חתום עליו. למרות שטענה זו עלתה בכתב התשובה שהוגש לפני חודשים ארוכים טענה זו נטענה בעלמא ללא שטרח התובע להגיש דבר מה שמבססה. אף שאין הכרח בצירוף חוות דעת מומחה לביסוס טענת הזיוף בשלב זה הרי שככל שלא הוגשה, לעת הזו בעינם עומדים המסמכים המעידים, לכאורה, אחרת ובמיוחד מאחר שבדיון הוצג הסכם עם לקוחות אחרים ובו תניית השיפוט הייחודית הנוגע לחוזה אחר שצורף לתביעה אחרת (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 29-32).

אין חולק כי בהסכם המצורף לכתב ההגנה תניית שיפוט ייחודית המקנה לבית משפט השלום בחיפה את הסמכות לדון בתובענה. טענת הזיוף שהועלתה על ידי התובע טרם הוכרעה ויכול שתוכח בהמשך. אלא, שבשלב זה, ההכרעה בעניין הסמכות המקומית אינה נעשית לאור כתבי הטענות ובכללם טענת הנתבעים, לאור האמור במסמכים ובהם המסמך שצורף לכתב ההגנה. המדובר בהליך בסדר דין מהיר ואין מקום לפיצול בירור טענה זו.

לאור תניית השיפוט הייחודית, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום בחיפה ומשכך אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בחיפה. שאלת ההוצאות בגין הליך העברה שעניינו עולה בהמשך התנייה, בנוגע לתשלום 5,000 ₪ בגין הגשת הליך במקום אחר, וכן הוצאות ביטול פסק-הדין תישקל על ידי בית המשפט הנעבר בבוא העת לאחר שמיעת מכלול הראיות בהליך ובכללן תוקף ההסכם.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ותעביר התיק לבית משפט השלום בחיפה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: